כמה אנחנו אוהבים את היצורים הקטנים והחמודים שלנו. וכמה נעשה הכל כדי שהם יהיו מרוצים - ורק שלא יהיו לנו חולים. עם זה, אי אפשר להתמודד. אבל אם בכל זאת נראה לכם שיש סימנים מדאיגים ושאולי חיית המחמד שלכם חולה, צריך לשקול לקחת אותה לוטרינר. מתי תדעו האם זהו הרגע הנכון?
מייד ניתן כאן דוגמאות לכמה מקרים נפוצים וספציפיים, בהם יש לחוש לוטרינר, אך לפני כן, שלושה כללים חשובים שכדאי שתזכרו ותפעלו לפיהם:
אחד הסימנים הראשונים שמצביעים על בעיה כלשהי, היא אפאתיות ואדישות מצד החיה, בעיקר כאשר מדובר בחיה שבדרך כלל רגילה להשתעשע, לקפוץ ולהשתולל. מצב כזה יכול להעיד על שפעת, חסימה בדרכי השתן ועוד - מצבים בהם הגוף חלש והתחושה הכללית לא טובה, ממש כמו אצל בני האדם.
ניתן לבחון זאת בהשוואה לסיטואציות רגילות: אם, לדוגמא, הכלב שלכם נוהג לקפוץ עליכם כאשר אתם מגיעים הביתה והוא לא עושה זאת במשך יותר מיממה, הוא חולה. אגב, אדישות יכולה להיגרם גם מסוג של דיכאון, בעקבות עזיבת בן משפחה אהוב.
שלשול או צואה רכה יכולים להעיד גם הם על בעיה כלשהי. אם מדובר בכמה פעמים ספורות, אין זה נורא, אך אם התופעה חוזרת על עצמה, כנראה שלחיה שלכם יש בעיה כלשהי במעיים או בקיבה.
שתן אדום או בעל צבע מוזר מעיד גם הוא על בעיה. תכיפות במתן שתן או עצירות (הן של צואה והן של שתן) לתקופה של יותר מיום, מעידים גם הם על היתכנות לבעיה. אצל חתולים זכרים, עצירה בשתן לזמן ממושך מסמלת על בעיה דחופה שיש לטפל בה מיד.
רבים לא יודעים זאת, אך כלבים מקיאים באופן קבוע אחת לכמה זמן, בצורה טבעית וכחלק מפעילות הגוף. שלא כמו בני אדם (וחתולים), ההקאה אינה מעידה בהכרח על בעיה. עם זאת, סדרת הקאות מתמשכת צריכה כמובן להדאיג.
אנחנו מאמינים שגם לכם אמא אמרה, כשהייתם קטנים, שאם אין לכם תיאבון - אתם כנראה חולים. זה נכון גם לגבי חיות המחמד: אם הכלב הפסיק לאכול או החתול מסרב במשך זמן רב למזון שהוא הכי אוהב, הם חולים בוודאות.
אגב, המצב יכול להיות גם הפוך: אכילת יתר או אכילה מוגזמת - אבל אך ורק בהשוואה לכמויות האוכל שצורכת החיה בדרך כלל, ולא על פי הרגשה אישית שלכם - מעידה גם היא על בעיה מסוימת שכדאי לבדוק.