ישנם גזעים של חתולים שנחשבים מקוריים משחר ההיסטוריה, פחות או יותר. כמה גזעים ביתיים נשתמרו פחות או יותר כפי שהם במשך מאות שנים, מאז התפתחו - ככל הנראה - מחתול הבר. לצד אלו, יש כמובן את הגזעים אשר נוצרו מהכלאה בין שני גזעים או יותר אבל ככל הנראה ישנו גזע אחד עיקרי שהושבח דווקא מהרחוב - חתול בריטי קצר שיער.
מייד נסביר את העניין, אך קודם נלך הרבה לאחור, אל האימפריה הרומית. ברומא התפתח לו זן חתולי בית נפוץ מאוד ויפהפה, שנחשב לאחד הסמלים של התקופה ההיא באזור איטליה. הרומאים רצו כמובן לכבוש את כל יבשת אירופה וכך הגיעו גם לאי הבריטי. בין שלל הדברים שניסו להנחיל לתושבי האי, הצליחו הרומאים להשאיר עבור הבריטים 'נדוניה' מעניינת, בדמות אותם חתולים מפורסמים.
בשלב מסוים, נסוגו הרומאים מבריטניה כמובן, אך לא לקחו איתם את החתולים. הכמות הקנטה יחסית של החתולים המיוחדים הללו החלה להתרבות בינה ובין עצמה, וכך למעשה החל להיווצר לו גזע חדש, אט אט. אז מדוע הזכרנו את עובדת היווצרותו של הגזע דווקא ברחוב? מסתבר שבשלב מסוים, מתוך מטרה לחזק את מאפייניו של הגזע ולהפוך את החתול הזה לבריטי 'אמיתי', החליטו חובבי חתולים רבים להרביעו יחד עם חתולי רחוב מובחרים. כך נוצר בסופו של דבר חתול בריטי קצר שיער, כפי שאנחנו מכירים היום.
חתול בריטי קצר שיער הוא חתול גדול למדי. הזכרים יכולים להגיע גם לגודל של עשרה קילוגרמים - כבד יותר מהחתול הבנגלי הגדול בפני עצמו. מבנה הגוף של החתולים הללו עגלגל ופניהם מעט פחוסות, אך לא כמו החתול הפרסי.
חתול בריטי קצר שיער דווקא מתאפיין בפרווה מרשימה למדי, אך היא בהחלט קצרה יחסית. ועדיין, במראהו הכללי החתול המלכותי הזה נראה שעיר משהו, מה שמקנה לו נפח ומראה מרשים עוד יותר.