דג הגמבוזיה הוא דג קטן, שמגיע לגודל של עשרה סנטימטרים לכל היותר ושייך למשפחת המשריציים, כלומר - הוא משריץ דגים ולא מטיל ביצים. דגי גמבוזיה הם מהדגים הנפוצים ביותר בעולם, אשר הפכו במקומות שונים עם השנים לזן פולש אשר מוגדר כמזיק לסביבתו.
דגי הגמבוזיה מגיעים במקור מדרום ארצות הברית ומצפון מקסיקו, ובמילים אחרות: באזור אמריקה המרכזית. עם זאת, הם התרבו עם השנים בקצב מאוד גבוה והפכו לנפוצים לא רק בבריכות דגים גדולות, אלא אף במקווי מים טבעיים.
אפשר לקחת את ישראל כדוגמא טובה לעניין זה: דגי גמבוזיה הובאו לראשונה לישראל בשנות ה-20 של המאה הקודמת, על ידי הבריטים. המטרה הייתה לחסל בעזרתם את מצבורי היתושים באזור (נרחיב על כך בהמשך), אך עם השנים הם הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהנוף המימי בישראל. היום, למעט שמורת עין פשחה שבדרום הארץ, כל מקווה מים טבעי בישראל מכיל גם דגי גמבוזיה.
לדגי הגמבוזיה תכונה חשובה מאוד שהופכת אותם לציידי יתושים מושלמים: מיקום הפה שלהם, אשר נמצא באופן יחסי בחלקו העליון של הגוף. כך, הם יכולים לצוד בקלות חרקים מעופפים אשר מרחפים על פני המים, וכך נכון גם לגבי יתושים. בנוסף, גופם הקטן והצר מאפשר להם להגיע למקומות נסתרים בעומק המים, שם נמצאות ביצי היתושים.
עובדה זו הביאה את הבריטים, כאמור, לייבא לישראל דגי גמבוזיה בהמוניהם - וכך גם במקומות רבים ברחבי העולם. הגמבוזיות אכן עשו את העבודה ומיגרו בצורה טובה את היתושים, אך אף אחד לא ידע מה יהיו ההשלכות של העניין בעתיד.
הדג התמים הזה, שנראה לא מזיק כלל, הוא, כך מסתבר, אחד מהזנים האלימים ביותר שיש בטבע. קצב ההתרבות שלו גדול מאוד והוא יכול לגרום לדחיקה מלאה של זני דגים אחרים מהמקומות בהם הוא נמצא.
דגי גמבוזיה הם אוכלי כל. למעשה, כל מזון שיובא לפיהם ויהיה בגדול הנכון, ישמש להם כמאכל ללא בעיה. עניין זה נכון גם לגבי דגים קטנים ולכן, זנים רבים שנמצאים בקרבת מקום נמצאים בסכנה קיומית של ממש. הזן הזה נחשב אלים כל כך, עד כדי הכרזתו כמין פולש בכמה מקומות וביניהם אוסטרליה.
עובדה זו חייבת להילקח בחשבון, כמובן, אצל אנשים אשר מעוניינים לגדל דגי גמבוזיה באקווריום הביתי. למעשה, מדובר בזן שאינו נפוץ בבית ומעטים מחליטים להכניס אותו לאקווריום. אם הם אכן עושים זאת, הרי שהזן היחיד שיתאים בסביבה זו הוא דגי הגמבוזיה בעצמם. כל זן אחר עשוי למצוא עצמו נדחק החוצה.
מגדלי דגי גמבוזיה צריכים לזכור שמדובר בדג אשר יכול בכל הריון להשריץ כמה עשרות של דגיגונים ולכן קצב ההתרבות שלו גדול מאוד - סיבה נוספת להפיכתו לזן פולש. הדגיגונים יכולים כבר מרגע לידתם לאכול ולהסתדר לבדם.
דגי הגמבוזיה נחשבים סתגלנים מאוד ויכולים לתפקד כהלכה גם בטמפרטורות נמוכות מאוד. כמו כן, הם מסוגלים לשהות במים ברמת מליחות מסוימת, אך בהחלט לא יתאימו למים מלוחים. אגב, מי שירצה לגדל דגי גמבוזיה בבריכת דגים, ימצא שהם יכולים להסתדר בה מצוין ולמצוא את מזונם בצורה עצמאית.
מוצא: מרכז אמריקה
נפוץ כיום: בכל רחבי העולם
גודל: עד 10 ס"מ
הבדלי מינים: הזכרים קטנים יותר ובעלי גונופודיום. אצל הנקבות מתפתח כתם כהה בבטן בזמן ההריון
נפח אקווריום:כ-30 ליטר לכל דג
טמפרטורת מים: טווח גדול מאוד - בין חמש ל-30 מעלות.
סוג מזון: כל סוגי המזון יתאימו
אופי: אגרסיבי ותוקפני
שכנים לאקווריום: אך ורק דגי גמבוזיה